הזכויות אותן עלייך להסדיר הן:

• אופציה א' בחירה אישית:  בחרת אישית ועל דעת עצמך את הגוף אשר ייבטח את זכויותייך.

• אופציה ב' ברירת מחדל:  אינך מעוניין לבחור בעצמך את קרן הפנסיה/השתלמות .

1. חוק העונשין, תשל"ז-1977 קובע הוראות בדבר החובות הקשורות בביטחון המדינה ובשמירת ידיעות המגיעות לידיעתו של האזרח ובכלל של עובד המדינה בפרט.
2. לסעיף 117 לחוק, משמעות מיוחדת לגבי עובדי הציבור, ועובדי העירייה בכללם, מאחר והוא קובע הוראות בדבר מסירת ידיעות רשמיות שהגיעו לעובד בתוקף תפקידו התרשלות בשמירתן ובהחזקתן, והוא מטיל עונשים חמורים על העוברים על הוראות אלו.
3. סעיף 117 (א) לחוק קובע:

4. ידיעה מוגדר בסעיף 91 לחוק ככולל:" ידיעה שאינה נכונה, וכל תיאור, תכנית, סיסמה, סמל, נוסחה, חפץ או חלק מהם המכילים ידיעה או העשויים לשמש מקור לידיעה". איסור מסירת "ידיעה" שהגיעה לעובד בתוקף תפקידו אינו חל אפוא על ידיעה סודית דווקא, ואפילו לא רק על ידיעה חשובה. האיסור חל על מסירת כל ידיעה שהעובד קיבל בתוקף תפקידו, מאיזה סוג שהוא מוגדר לעיל.

5. עובד רשאי למסור ידיעה שהגיעה אליו בתוקף תפקידו רק אם הוסמך כדין למסור אותה, ובתנאי נוסף שהוא מוסר אותה לאדם המוסמך לקבלה. הוראה כזו חלה על עובד גם לאחר פרישתו משירות המדינה. סמכות למסור ידיעה יכולה להינתן במפורש או מכללא, הסמיכה הממשלה או שר בשמה במפורש עובד למסור ידיעה מסוימת או דעות מסוג מסוים, הרי אין עבירה בעצם מסירת הידיעה. כמו כן, גוררת על פי רוב עצם הטלת תפקיד על עובד גם סמכות למסור ידיעות, כגון סמכותם של דובר העירייה, או עובד המקבל ידיעות שהגיעו אליו בתוקף תפקידו ושמטבע העניינים עליו למסרם לעובדים אחרים או לציבור. במסגרת זו מותרת גם מסירת ידיעה על הוראה חדשה על ידי העובד אשר קבע אותה, כן מוסמך ממונה על עוברים אחרים למסור ידיעות לפקודיו והפקודים מוסמכים למסור ידיעות לממונה עליהם. כל סמכות למסור ידיעות כנ"ל קיימת מכללא אלא אם כן נשללה במפורש.

6. עובד שיש לו "סמכות כדין" למסור ידיעה, אינו רשאי למסרה לכל אדם. החוק מתיר למסור ידיעה רק לאדם המוסמך לקבלה. כאן יש להבדיל בין מסירת ידיעות בפנים ובין מסירתן החוצה. עובד מוסד לקבל כל ידיעה הדרושה לצורכי עבור תפקיד אין למסור ידיעה לעובד אחר, בין באותו משרד ובין במשרד אחר אם אין אותן עובר מוסמך או חייב לקבל את ידי לצורכי ברדתו ולמילוי תפקידו.
7. מחוץ לשירות העיריית קטן מספר האנשים המוסמכים לקבל ידיעות. ישנן כמובן ידיעות שמטבע ברייתן נוצרו כדי שתימסרנה לציבור, כגון כל ידיעה הקשורה במתן שירות כללי לציבור הרחב. כמו כן ישנן ידיעות שאדם מסוים או סוג בני אדם זכאים לקבלן, אולם אז מספר האנשים המוסמכים לקבלן מוגדר ומוגבל, והוא נקבע בדרך כלל בהוראות.
8. מכל הנאמר עיל מסתבר כי הסמכות למסור ידיעה שונה ממקרה למקרה, ועבד אשר עומד בפני הצורך למסור ידיעה. חייב לשקול בזהירות רבה אם אומנם הוא מוסמך למסור את הידיעה ואם האיש לו הוא עומד למסור אותה אומנם מוסמך לקבלה, ומשנה זהירות דרושה כאשר מדובר במסירת ידיעה מחוץ בהזדמנות זו יש להדגיש כי עיתונאי בתוקף היותו עיתונאי אינו מוסמך לקבל ידיעות יותר מאשר הציבור הרחב זכאי לקבלן. לצורך מסירת ידיעות לעיתונאים הוסמכו לכך בעירייה, עובדים על ידי ראש הרשות בעירייה.

9. סעיף 117 (ב) לחוק קובע כי: "עובד הציבור שהתרשל בשמירת ידיעה שהגיעה אליו בתוקף תפקידו, או שעשה מעשה שיש בו כדי לסכן בטיחותה של ידיעה כאמור, דינו -  מאסר שנה אחת." גם בסעיף זה אין המדובר בידיעה סודית או בידיעה חשובה בלבד, כי אם בכל ידיעה שהגיעה לעובד בתוקף תפקידו. על כן, אין להשאיר תיקים ומסמכים במקום גלוי או במקום בלתי מובטח. ואף אין להשאירם על השולחן במשרד עם סיום יום העבודה ללא נעילת הדלת או מבלי להכניסם למגירה סגורה.
10. סעיף 117 (ג) לחוק קובע: הגיעה לאדם ידיעה בתוקף תפקידו כעובד הציבור, והוא החזיקה, ללא סמכות כך, בניגוד להוראות שניתנו לו בדבר החזקתה, או שחדל מהיות עובד הציבור, דינו - מאסר שנה אחת". כל משרד חייב להוציא הוראות קבע כיצד לשמור על תיקים ומסמכים, ועל העובדים להקפיד על מילוי הוראות אלה. החזקת תיקים, מסמכים או ידיעות בניגוד להוראות אלה היא עבירה שצריך לתת עליה את הדין לפי סעיף זה. כמו כן עובד שפרש מן השירות השומר בבייתו תיק מתיקי המשרד או מסמך אחר השייך למשרד, עובר עבירה חמורה על החוק.

1. המוציא, ללא רשות, מסמך ממשמורת מוסד ממוסדות המדינה או מרשות מקומית, דינו מאסר שלוש שנים.
2. עבר הציבור המופקד על הטיפול במסמך או על שמירתו, המוסר אותו שלא כדין לאחר המסמך מוצא מהמשמורת כאמור בסעיף קטן (א), דינו - מאסר חמש שנים.
3. בסעיף זה, "מסמך - בכתב או כבעל אמצעי אחר שבו נרשם דבר".